פרק 76: המהומות בצרפת, אירופה מאבדת את היזמים, החשיבות של אייג׳נסי, האפליקציה החדשה של גילי

אם המשבר בצרפת יוביל להתפרקות או דווקא לאירופה מאוחדת יותר? המפיקים בהוליווד יוצאים למאבק על תקציבי הסטרימינג וזכויות התוכן, וברטה מציגה מודל עסקי שחושב בדורות במקום ברבעונים. וגם: למה יום מלא הודעות ופגישות יכול להסתיים בלי שהתקדמנו בדבר החשוב באמת.

האם אפשר להעניש את מנצ׳סטר סיטי בלי להסתבך עם הכסף האמירתי? מהלך המיסוי הסיני פותח דיון על הגבול שבין גביית מס לדרישת נאמנות, והשאיפות של מאסק בסלולר מעלות שאלות על ריכוז כוח בתשתיות התקשורת. וגם: המשבר של מותגי היוקרה והיתרון המפתיע של פיצריות עצמאיות.

מדינות המפרץ מקדמות נתיבי יצוא נפט שעוקפים את הורמוז — מה המשמעות לכוחה של איראן וליכולת שלה להפעיל לחץ כלכלי בעתיד? טראמפ מאשים את האו״ם בעידוד הגירה: האם רשת תחנות סיוע שמובילה עד לגבול ארצות הברית רק עוזרת למהגרים, או גם מאפשרת את ההגירה עצמה? ונציה רוצה להעלות את דמי הכניסה לעיר, ופותחת דיון על ערים שהופכות למועדונים לעשירים בלבד

האם הפחד להיתפס כגזען מונע מאמריקה להתמודד עם הפשיעה? סין הופכת מהלקוחה הגדולה של התעשייה הגרמנית למתחרה שמאיימת עליה. האם רחפן רוסי שפוגע בפולין יגרור את נאט״ו למלחמה, ומה באמת מחייב סעיף 5? ולסיום: למה כל כך קשה להרוג את הכלכלה האמריקאית?

החות׳ים מגיעים לאחד מצמתי הסחר והתקשורת החשובים בעולם וחושפים מחדש את חולשתה של סעודיה. משם לסיפור של אנתרופיק: עובד בחברה מתפטר ומזהיר שהבינה המלאכותית עלולה להרוג את כולנו, ותוך שעות המסר שלו מגיע למאות מיליונים. אנחנו מנסים להבין מי מרוויח מהפחד הזה, למה דווקא ענקיות הבינה עשויות לרצות יותר רגולציה. אחר כך לשאלה הגדולה של למה אפריקה לא מצליחה להמריא. נשאל למה הבריטים עושים טלוויזיה טובה יותר, ולסיום איך הקוורטרבק הפך למנכ״ל האמריקאי עם קסדה, ומה הפוטבול מספר לנו על אמריקה.